רקע
בימים אלה, קיבל בית המשפט לתביעות קטנות תביעה נגד רשות המכס, וחייב אותה לפצות אדם שייבא ביבוא אישי קסדת אופנוע (1).
בתהליך השחרור נפלו פגמים וחלו עיכובים שונים. רשות המכס טענה כי היא אינה אחראית לתקלות וכי המוצר שוחרר באופן מהיר יחסית, אך בית המשפט דחה את הטענה וחייב אותה בפיצוי.
• · מה היה סיפור המקרה?
התובע ביקש לייבא קסדת אופנוע ביבוא אישי לישראל, המשלוח הגיע בדצמבר 2021. לאחר שהמשלוח עוכב בטענה כי מדובר ביבוא מסחרי, פנה התובע בדוא"ל למכס לבירור הנושא, והתשובה לבקשתו התעכבה. לאחר מכן, נמסר לו כי עליו להגיש הצהרת יבוא באתר המכס, אך בשל תקלה באתר הוא לא הצליח לעשות זאת. בשל כך, התובע נאלץ להגיע למשרדי המכס לשוחח בנושא זה בעל פה. בשלב זה, נמסר לו כי עליו להגיש תוצאות בדיקת מעבדה בדבר עמידת הקסדה בתקן, אך התברר כי מדובר בדרישה שגויה שכן בדיקה זו מבוצעת ממילא על ידי משרד התחבורה.
לאחר שהתובע שלח מכתבי התראה למכס ולא נענה, הגיש את תביעתו לפיצוי כספי, והמשלוח שוחרר לידיו 3 ימים לאחר הגשת התביעה, בחודש ינואר 2022.
התובע ביקש לחייב את המכס בפיצוי של כ-8,500 ש"ח המורכבים מעלות המוצר, מסי היבוא (מע"מ), תוספת בגין ציוד חלופי שנאלץ לרכוש בארץ, עוגמת נפש והפסד זמן.
מנגד, רשות המכס טענה כי המשלוח השתחרר מהר באופן יחסי, ולראייה, רק 3 ימים לאחר הגשת התביעה, וכי התובע נחפז להגיש את תביעתו ולא המתין כנדרש. כמו כן, טענה רשות המכס כי התקלות באתר האינטרנט ובמחשב אינן באחריותה. על כן, טענה רשות המכס כי יש לדחות את התביעה.
• · מה פסק בית המשפט?
בית המשפט מתח ביקורת על התנהלות רשות המכס בתיק זה, תוך שתיאר את נקודת מבטו של התובע, כך:
"התובע, היודע כי אינו אמור להמציא אישורים כלשהם לשם שחרור הטובין מהמכס, מוצא עצמו בדרך ללא מוצא, פעם אחר פעם, אל מול דרישות שרירותיות-לכאורה (ושגויות) של הרשות, ואל מול מערכת מחשוב שאינה מתפקדת, וחוסמת את דרכו פעם אחר פעם. ברי, כי אזרח אינו אמור לקבל הודעה שגויה מלכתחילה, ובוודאי שאינו אמור להיתקל במבוי סתום בניסיונו לבצע פרוצדורה קלה במחשב, עד כדי צורך להיגרר למשרדי מנהל המכס, רק כדי לקבל שם משתמש וסיסמה, לאתחול מחדש של התהליך (שממילא לא הצליח להגיע להשלמה גם לאחר מכן)."
בהמשך, דחה בית המשפט את טענת רשות המכס בעניין האחריות לתקינות מערכת המחשב, וקבע כי:
"במאמר מוסגר, גם אין כמובן לקבל את טענת הנתבעת, כי מערכת המחשב אינה באחריות המשרד הספציפי שנתבע. מדובר במדינה שהיא אישיות משפטית אחת, האחראית לכל מערכותיה, והגם שברור שלא יהיה זה נכון לתבוע משרד ממשלתי אחד ספציפי בעניין שכלל אינו בטיפולו, הרי שכאן מדובר בעניין הקשור במישרין לשירות שנותן המשרד הספציפי, וגם אם מבחינה ביורוקרטית אינו באחריותו הישירה, הוא בוודאי באחריותו העקיפה, בהיותו חלק מהשירות שנותן המשרד הספציפי, והמדינה, כנתבעת, אינה יכולה לרחוץ בנקיון כפיה".
על כן, בהיבט האחריות, קבע בית המשפט כי התביעה נגד רשות המכס הייתה מוצדקת.
בהיבט הנזק הנטען, קבע בית המשפט כי מאחר והמוצר הגיע בסופו של דבר לידי התובע, הרי שאין הוא יכול לתבוע את עלות המוצר והמיסים בגינו. כמו כן, נדחתה התביעה לגבי הצורך ברכישת מוצר חלופי בישראל, בהיעדר הוכחה.
יחד עם זאת, קיבל בית המשפט את התביעה בקשר לעוגמת נפש ובזבוז זמן, וחייב את רשות המכס בפיצוי של 1,800 ש"ח.
בהערת אגב, ציין בית המשפט כי היה מן הראוי לפסוק בתיק זה על דרך הפשרה ללא נימוקים, אך בשל סירוב רשות המכס להצעה זו, לא היה מנוס ממתן פסק-הדין המנומק.
• · מה ניתן ללמוד מפסק-הדין?
אמנם מדובר בתביעה קטנה, אך לדעתי, ניתן ללמוד ממקרה זה באופן עקרוני, לגבי האחריות של רשות המכס לתקינות הליך היבוא לישראל, ומי נושא באחריות לנזקים שנגרמו, כתוצאה מפגמים בתהליך. כך למשל, על אף שהמשלוח הגיע לישראל בדצמבר 2021, ולאחר כל הפגמים שתוארו בהליך, המשלוח שוחרר בינואר 2022, עיכוב שאינו קיצוני, קבע בית המשפט כי עיכוב כזה מצדיק הטלת אחריות על רשות המכס, בין היתר, בשל ה"טרטור" שנאלץ לעבור התובע.
בנוסף, טענת רשות המכס כי אינה אחראית על מערכת המחשוב והאתר, בהם התגלו התקלות, משום שהם מופעלים על ידי גורם אחר, נדחתה בבית המשפט ונקבע שמאחר ומדובר באתרים המשמשים את פעילות רשות המכס, היא נושאת באחריות להפעלתם התקינה.
לצורך ההשוואה, בפסק-דין שהוכרע בשנת 2020, נידון מקרה בו נפלה טעות באתר רשות המכס באינטרנט, וכן במערכת המכס הממוחשבת, לגבי שיעור המכס שהוטל על מיץ ענבים מארגנטינה (2). באותו המקרה, בהיבט האחריות, קבע בית המשפט כי רשות המכס נושאת באחריות למידע המופיע באתרים הנ"ל, תוך שהעיר, כי:
"על המדינה להפנים כי טעינת מידע בלתי מדוייק באשר לשיעורי המכס החלים על יבוא פריט מסוים או ממדינה מסויימת, הינה בבחינת שימת מכשול בפני עיוור, ובעל תוחלת לגרימת נזקים למשתמשים באתר האינטרנט..".
הפניות:
(1) ת.ק. (כפר סבא) 46056-01-22 אמיר איקו נ' מדינת ישראל-רשות המיסים-מנהל המכס, פסק-דין מיום 7.7.22, כבוד הרשם הבכיר צוריאל לרנר. פסק-הדין כפוף לאפשרות להגשת בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי.
(2)ת.א. (שלום ראשל"צ) 49524-01-13, פסק- דין מיום 14.9.20. ערעור נדחה בע"א (מחוזי מרכז) 66036-11-20, פסק-דין מיום 16.6.21.
עו"ד עומר וגנר, מתמחה בדיני מכס, יבוא, יצוא וסחר בינלאומי